אחותי הקטנה ~ my little sister

את הדף המעוצב הזה הכנתי על כך שאחותי הקטנה היא אחותי הקטנה, ושאחרי הכל, היא תמיד תישאר כזאת...

I made this scrapbook page about my little sister being my little sister, and that after all, that will never change...

דף הרקע הוא של 7gypsies שקניתי מנתנאלה. קצת קשה להבין מהתמונה מה חלק מדף הרקע ומה אני הוספתי, אז ככה הוא נראה לפני שהתחלתי לשחק איתו:

The patterned paper in the background is by 7gypsies. It has beautiful patterns and script you can clearly see here, in a photo that shows how it looked before I started having fun with it:

(נכון שהוא פשוט מדהים? :))

(*Sigh*... isn't it gorgeous?)

התמונה היא בעצם מין כיס שבתוכו נמצא הפתק עם הפרחים הסגולים שעליו כתבתי את כל המלל. הוא הרבה יותר ארוך וכשמוציאים אותו אפשר לקרוא את כל מה שכתוב. האותיות e ו-t בצד ימין הן האותיות שבתחילת השם שלי ושל אחותי, והלב עשוי מעץ ובמקור הוא צהבהב אבל ריססתי עליו קצת גלימר מיסט בצבע תכלת.

I used the photograph as a pocket. The journaling block (the note with the purple flowers) is inside it, and when you take it out you can read the entire journaling. The E and T are my sister's and my initials, and the wooden heart was originally yellow but I lightly sprayed it with Mint Chocolate Chip glimmer mist.

המדבקות של הילדות הן מדבקות קרטון שמצאתי באופיס דיפו שמיועדות להדבקה על קירות ורהיטים. אחותי ואני הסכמנו שהילדה מימין היא אחותי והילדה משמאל היא אני, כי לה מתאימה מישהי קצת מגונדרת ולי מתאימה מישהי קופצנית כזאת. :-)

The girls are chipboard stickers from Office Depot (yep, we have Office Depot in Israel! :)) and they actually for decorating walls and furniture. My sister and I both agreed that the right-hand girl is her and the left one is me, because a "dolled-up" girl fits her while a jumpy one fits me. :-)

המלל הוא:

ביום שני שעבר התעוררתי מחלום שבו ת' ואני היינו ליד אוטובוס שחנה ליד התיכון. ת' סחבה  את התיק שלה כדי לשים אותו בתא המטען. הוא היה ממש כבד אז אמרתי לה ללכת חזרה לתיכון ולארגן את הדברים שבתיק בשני תיקים נפרדים כדי שלא יהיה לה כבד בטיול (האוטובוס נסע ל'מחנה חורף'). בינתיים כל הבנות כבר סיימו לארגן את התיקים ועלו לאוטובוס, ומשם מה גם אני עליתי (אני הרי כבר לא בתיכון, אבל בחלום זה נראה לי הגיוני לגמרי). ישבתי מאחור. הנהג רצה להתחיל לנסוע אבל אני והבנות אמרנו לו שיש מישהי שעדיין בבית הספר ועוד צריכה להגיע. הוא חיכה זמן קצר ואז התחיל לנסוע, אז צעקנו שיחכה. נראה לי שהוא חיכה עוד זמן ואז התחיל לנסוע (אולי צעקנו שוב והוא שוב חיכה ואז שוב התחיל לנסוע) והפעם הוא באמת התקדם ועצר במרחק מה מבית הספר. אני ממש כעסתי ודאגתי ואפילו צעקתי עליו (עוד משהו לא הגיוני בחלום – אני לא נוהגת לצעוק על נהגי אוטובוס J) ואמרתי שעכשיו יהיה ללכת כמה מטרים ברגל והוא יצטרך לחכות אפילו עוד כי זה ייקח עוד זמן עד שהיא תעלה לאוטובוס.

התעוררתי בחדר החשוך. חשבתי קצת על החלום ועל כך שת' היא אחותי הקטנה.

אמנם החלום הזה לא קרה במציאות, אבל הוא ממש יכול היה להיות אמיתי. הדאגה שלי והלחץ שת' תספיק להגיע היו כל כך מוחשיים בחלום וממש מתאימים לאופי שלי, כי אני תמיד נלחצת מדברים כאלה.

יש לי כמה זיכרונות ישנים שבהם אני דואגת לת' ומטפלת בה. היא אחותי הקטנה, ואני דואגת לה. וזה תמיד יהיה ככה.

The journaling says:

Last Monday I woke up from a dream in which T and I were standing next to a bus that was parked near the high school. T was carrying her bag to put it in the trunk. It was very heavy so I told her to go back to the school and reorganize her stuff in two bags so it won't be too heavy in the trip (the bus was taking us to a 'winter camp'). In the meantime all the girls were done loading their bags and going onto the bus, and from some reason I went up too (I'm not in high school anymore, but in the dream it made perfect sense). I was sitting in the back. The driver was about to start driving but me and the girls told him there was one girl still inside the school and is going to come. He waited for a few minutes and wanted to get going, so we shouted he should wait. I think he waited for a few more minutes and then started driving (maybe we yelled again and he waited again and started driving again) and this time he really left the station and then stopped in a short distance from the school. I was angry and worried and even yelled at him (another thing that doesn't make any sense – I don't tend to yell at bus drivers J) and said that now T will have to walk a bit before she can go on the bus, so he will have to wait even more.

I woke up in the dark room. I thought about the dream and about T being my little sister.

It was just a dream, but it could happen in real life. My stress and worry that T will make it were so vivid in my dream and fit my nature perfectly, because such things really make me nervous.

I have a few old memories of me being worried about T and taking care of her. She is my little sister, and I take care of her. And it will always be that way.

חלומות פז, ושתמיד נדע להעריך את האנשים שחשובים לנו, ♥

אפרת.

Here is to always valuing the people that are truly important to us, ♥

Efrat.